אסור או כדאי?

״אסור״ או ״כדאי״,  כך אני רואה את זה
וכן אני יודע שזה נשמע מבלבל אז אשמח להסביר ואם תצליחו להבין וליישם את העיקרון הזה,
אני יכול להבטיח לכם שהחיים עם הכלבים יהפכו להיות הרבה יותר נעימים ונוחים.
הרעיון הוא פשוט, כלב יעשה תמיד מה שהכי משתלם לו והתפקיד שלנו ללמד אותו, איזה התנהגויות הכי משתלמות/מתגמלות.
או בפשטות: במקום להסביר מה ״לא לעשות״ הסבירו מה  ״כדאי לעשות״,
חזקו את הפעולה שהתוצאה שלה רצויה לכם וכך תגרמו לכלב לחזור עליה שוב ושוב.

למה הדבר דומה?
כולנו משתדלים לנהוג במהירות המותרת, כי אנחנו חוששים שאם נתפס נקבל דו״ח (אסור).
אבל מה היה קורה אם בכל פעם שהיינו נתפסים נוהגים במהירות המותרת, היינו מקבלים צ׳ק???

ההורים שבינינו בוודאי מכירים את העקרון הזה  בחינוך ילדים, ״מחזקים״ על התנהגויות טובות:
״איזה יופי סידרת את החדר״
״ אני גאה בך על הציון שקיבלת״
יש הורים שעושים טבלאות עם מדבקות שמוסיפים כל יום עד להגעה ״ליעד״ שכמובן פרס בצידו וכד׳

חיזוק חיובי הוא כלי חשוב מאוד בחיים האישיים והוא משמש כמוטיבציה חזקה לשיפור עצמי והשגת מטרות.


נחזור לכלבים?
הנה דוגמה:

נניח שיש פיצה על השולחן, הכלב לא מבין שאסור לו לקחת אותה, הוא כן ידע שאם הוא יחטוף את הפיצה ההתנהגות הזאת תוביל לתוצאה חיובית או שלילית 

אם הוא הצליח לקחת פעם אוכל שיש על השולחן, זה אומר שהוא קיבל תגמול חיובי של ״אוכל טעים ושווה״ סיכוי גבוהה שהוא ינסה שוב בפעם הבאה שיהיה אוכל על השולחן, מבחינתו לגמרי בצדק.

אבל  אם התנהגות הזאת הובילה למשהו שלילי כמו צעקה, הדיפה או כל יחס ״לא נעים״ הוא יעדיף להימנע ממנה….. סה״כ הגיוני, אבל זאת לא הדרך שתרצו לתקשר עם הכלב שלכם.

במקרה הזה כדי ללמד את הכלב לא לעלות על השולחן ולחטוף אוכל צריך ליצור קשר ברור בין ההתנהגות לתוצאה , ז״א אני אלמד את הכלב להתאפק ולא לגעת, אני אחזק התנהגות חילופית כמו למשל לשבת, או לשכב.

כשאני אחזק התנהגות חילופית באופן קבוע הכלב יבין שההתנהגות הזאת ״כדאית״/״משתלמת״ ובהמשך יבחר בה מרצון….

וזאת כל התורה על פחות מרגל אחת….
עכשיו תתחילו לחשוב באיזה מקרים הכלב עושה בול מה שאתם מצפים ממנו ולמה?
אולי כי הבין שההתנהגות הזאת משתלמת?
תמיד תנסו להיכנס לראש שלהם ולחשוב, מה יותר כדאי?