מלמדים את המילה חפש בבית

1. מתחילים בחיבור פשוט: אמרו חפש פעם אחת, ומיד תנו לכלב חטיף לפה או זרקו אותו על הרצפה לידו. חזרו על זה כמה פעמים.
2. עושים כמה חזרות קצרות בכל יום: לא צריך אימון ארוך. המטרה היא שהכלב ישמע חפש ויבין שעכשיו מגיע חטיף או מתחיל משחק חיפוש.
3. עוברים לחטיף שהכלב יכול לראות: אם הכלב כבר מכיר ישיבה או שכיבה ונוח לו להישאר כך לרגע, אפשר לבקש ממנו לשבת או לשכב. הניחו חטיף במקום גלוי, חזרו אליו, אמרו חפש ותנו לו לגשת. אם הכלב מגיע לחטיף עוד לפני שאמרתם חפש, נצטרך ללמד אותו בנפרד להישאר במקום לזמן קצר ובהדרגה להאריך את ההמתנה. אפשר גם לבקש מבן משפחה להיות איתו ולהעסיק אותו בזמן שאתם מניחים את החטיף. אם קשה לו למצוא, התקרבו ועזרו לו בהצבעה.
4. מפזרים בכמה מקומות: כשהמשחק כבר ברור, הניחו כמה חטיפים במקומות שונים בבית. כל עוד נשארו חטיפים, אפשר לומר שוב חפש ולעזור בהצבעה לפי הצורך.
5. מסיימים בצורה ברורה: אחרי שהכלב מצא את כל החטיפים, אמרו נגמר. כך הוא לומד שהחיפוש הסתיים ואפשר להפסיק לחפש.

מתרגלים בחוץ במקום שקט

בחרו אזור שקט. אמרו חפש וחכו שהכלב יפנה אליכם את הראש או יוריד אותו לכיוון הרצפה. רק אז פזרו את החטיפים.

ככל שהתרגיל ברור יותר, רווחו בהדרגה בין החטיפים כדי לאפשר שימוש רב יותר באף.

משתמשים ליד גירוי ממרחק מתאים

מתחילים רק ממרחק שבו הכלב מבחין בגירוי ועדיין מסוגל לאכול, לרחרח ולהתרחק איתכם. מפזרים את החטיפים בכיוון שמאפשר להתרחק מהגירוי ולא להתקרב אליו. החיפוש לא מחליף עבודה התנהגותית מותאמת, ולא משתמשים בו כדי להשאיר כלב מול משהו שמלחיץ אותו.