דמיינו לעצמכם את המצב הבא :
אתם בטיול משפחתי באפריקה, ולפתע מגיח מהשיחים נמר…
פחד אלוהים !!!!
אתם נכנסים למצב קיפאון, הדופק עולה, זיעה קרה מכסה את כל הגוף. הנמר מתחיל להתקרב בצעדים איטיים ואתם מנסים להבין מה לעזאזל עושים?!
לברוח ? או לנסות להבריח ?
קוראים למנגנון ההישרדות הזה: \”הילחם\” או ברח\”
Fight or Flight
והוא מתעורר במצבים שאנחנו מרגישים כי קיימת סכנה לחיינו ונדרשת תגובה מיידית כדי להתמודד (להילחם) איתה או להתחמק ממנה (לברוח) .
כך זה אצל הכלבים שלנו
אחד הדברים המשפיעים על החלטה הוא בעצם המרחק מהגורם המאיים.
כך שאם אנחנו מספיק רחוקים מהטריגר (כל מה שהכלב פוחד ממנו) נוכל לשים לב לשפת הגוף של הכלב המשתנה לפני ההתפרצות, האם הוא נמצא בקיפאון ?
מלקק שפתיים?
מרחרח את הקרקע?
מסיט מבט ?
מנסה להבין את הסיטואציה כדי להחליט מה כדאי לעשות?
אבל, ישנה \”בעיה\” אחת בטיול עם הכלב שלנו בעיר ושמה רצועה.
הכלב קשור אלינו וכשהוא נמצא במצב של \”איום\” אין לו את האפשרות לברוח.
זאת אחת הסיבות שאנחנו רואים יותר התפרצויות של כלבים בזמן שהם על רצועה מאשר כלבים שאינם על רצועה.
כלבים לא רוצים להיכנס לריבים והם יעשו הכל כדי להימנע מקונפליקט מסוכן.
עזרו להם בכך שתזהו את שפת הגוף שלהם לפני ההתפרצות.